כל מה שצריך בשביל לאבחן מחלת כליות כרונית הוא בדיקה פשוטה
נגן וידאו
אוהבות
לסנן אתכם,
לסנן אתכם,
תפקיד
הכליות
הכליות ממוקמות באיזור הגב בגובה המותנים.
הן מכילות בתוכן מספר רב של ”אתרי סינון“ הנקראים נפרונים ואחראיות לסנן את הדם ולאזן את הפעילות הכוללת של מחזור הדם.
הכליות אחראיות על סינון נוזלים עודפים, גלוקוז ונתרן שצריכים לצאת מגופינו דרך מערכת השתן. בנוסף, הכליות עוזרות לנו לשמור על איזון מלחים, מינרלים, איזון לחץ הדם, בריאות העצמות, ייצור הדם ועוד.
כל אדם נולד עם "רזרבה כלייתית", כלומר כמות נפרונים גדולה שמסייעת לשימור תפקוד הכליות לאורך חייו. מסיבה זו אנשים רבים יכולים לתרום כליה ועדיין לשמר תפקוד כלייתי תקין.
מחלת כליות כרונית לעיתים נקראת גם אי ספיקת כליות – Chronic kidney disease (CKD).
מהי מחלת כליות כרונית
מחלת כליות כרונית היא מחלה מורכבת המאופיינת באובדן התפקוד הכלייתי לאורך זמן, מה שעלול להוביל לצורך בדיאליזה או השתלת כליה ויכולה לסכן חיים. במחלה מוגדרים 5 שלבים. בשלבים המוקדמים הפגיעה בתפקוד הכלייתי קלה יחסית, ולא תמיד החולה אפילו יודע שיש לו נזק כלייתי. ככל שהמחלה מתקדמת הפגיעה נהפכת לקשה יותר עד התדרדרות למחלת כליות סופנית.
קבוצות סיכון של המחלה
קבוצות הסיכון העיקריות למחלת כליות כרונית הן חולי סוכרת, חולי יתר לחץ דם וחולי לב, אנשים הסובלים מהשמנת יתר ואנשים עם סיפור משפחתי של מחלת כליות כרונית.
מה משמעות שלבי התקדמות המחלה?
התקדמות המחלה מעלה משמעותית את הסיכונים להתפתחות של מחלה קרדיווסקולרית. חולה בעל מחלת כליות כרונית ברמה 4 נמצא בסיכון גבוה פי 10 למוות מסיבה לבבית, לעומת אדם עם תפקוד כליות תקין.
האבחון של מחלת כליות כרונית כולל שתי בדיקות פשוטות הניתנות לביצוע בכל סניף של קופת חולים ובהפניית רופא.ת משפחה.
האבחון של מחלת כליות כרונית כולל שתי בדיקות פשוטות הניתנות לביצוע בכל סניף של קופת חולים ובהפניית רופא.ת משפחה.
בדיקת קראטינין בדם
בדיקה זו בודקת את רמת הקראטינין בדם ונקראת בלועזית Estimated Glomerular Filtration Rate (eGFR).
קראטינין הוא תוצר לוואי של חילוף חומרים ברקמת השריר. השילוב של תוצאות בדיקה זו בשקלול פרמטרים נוספים כמו גיל ומשקל, מאפשרים להעריך את קצב הסינון הכלייתי.
בדיקת יחס אלבומין לקראטינין בשתן
בדיקה זו מודדת את כמות חלבון האלבומין בשתן.
במצב תקין לא אמור להימצא חלבון בשתן. שמה בלועזית, Urinary Albumin to Creatinine Ratio (UACR). לעיתים, קופות החולים מכנים את הבדיקה מיקרואלבומין.
מהם הערכים המעידים על מחלת כליות כרונית?
במידה ובוצעו שתי בדיקות בהפרש של שלושה חודשים ובהן נמצאו הערכים הבאים:
eGFR ≤ 60 mL/min/1.73² | UACR ≥ 30 mg/g
במידה ובוצעו שתי בדיקות בהפרש של שלושה חודשים ובהן נמצאו הערכים הבאים:
eGFR ≤ 60 mL/min/1.73²
UACR ≥ 30 mg/g
שימו לב:
עבור אבחנה של מחלת כליות כרונית מספיקה רק בדיקת eGFR או UACR,
אולם יש מקום לבצע את שתי הבדיקות על מנת להעריך בצורה מדויקת יותר את חומרת המחלה.
הטיפול במחלת כליות כרונית מורכב ממספר שלבים אשר כוללים:
בנוסף, ישנן מספר קבוצות תרופות אשר רשומות בישראל להאטת התדרדרות כלייתית
והפחתת הסיכונים הנלווים, למשל, מעכבי SGLT2, חוסמי ACE, מעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין (ARB).
קבוצות אלו זמינות דרך סל התרופות לאוכלוסיות רבות של חולים.
בנוסף, ישנן מספר קבוצות תרופות אשר רשומות בישראל להאטת התדרדרות כלייתית והפחתת הסיכונים הנלווים, למשל, מעכבי SGLT2, חוסמי ACE, מעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין (ARB).
קבוצות אלו זמינות דרך סל התרופות לאוכלוסיות רבות של חולים.
למידע נוסף יש להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת
מחלת
כליות כרונית
בישראל
כ- 13% מהאוכלוסייה בישראל סובלת ממחלת כליות
כרונית. לפי רשם הדיאליזה המקומי מדי שנה
כ- 6,500 חולים מטופלים בדיאליזה
ובכל שנה נפטרים בישראל כ- 1,500 איש מהמחלה.
כ- 13% מהאוכלוסייה בישראל סובלת ממחלת כליות כרונית. לפי רשם הדיאליזה המקומי מדי שנה כ- 6,500 חולים מטופלים בדיאליזה ובכל שנה נפטרים בישראל כ- 1,500 איש מהמחלה.
גורם הסיכון העיקרי להגעה לדיאליזה הוא סוכרת.
כ- 45% מהמטופלים הנמצאים בדיאליזה הם חולי סוכרת. רק כ- 37.8% מחולי הסוכרת המטופלים בדיאליזה יישארו בחיים לאחר 5 שנים מתחילת הטיפול.
גורם הסיכון העיקרי להגעה לדיאליזה הוא
סוכרת. כ- 45% מהמטופלים הנמצאים בדיאליזה הם חולי סוכרת. רק כ- 37.8% מחולי הסוכרת המטופלים בדיאליזה יישארו בחיים לאחר 5 שנים מתחילת הטיפול.
בהשוואה למדינות אחרות ועל-פי שיחות שהתקיימו עם מומחים בישראל, ההערכה היא כי רק כ-18% מהחולים במחלת כליות כרונית מאובחנים במחלה.
למידע נוסף פנה אל הרופא.ה המטפל.ת
האתר מיועד לקהל הרחב בישראל
מוגש כשירות לציבור
מטעם חברת אסטרהזניקה
